אדוני

פורסם: 25/12/2012 ב-הומור, סיפורים קצרים
תגים:

בדרך כלל אני לא עוצרשלא תחשבומישהו צריך ממש לדמםלגסוסלמות כדי שאני אעצור בשבילו ברחובאו למות או להיות בחורה יפהאני לא מבזבז את הזמן שלי על אנשים חיים ובחורות מכוערותאבל זהלא יודעהיה בו משהוולא היה לי לב להמשיך ללכת ולהתעלם ממנו כמו שאני עושה לשאר האנשים שעוצרים אותי ברחוב.

"שלום לךאדון", הוא אמרהיו לו קול גבוהכמו של ילד.

"זה בסדראתה יכול לקרוא לי אדוני".

"שלום לך אדוניתוכל לעזור לי כמה רגעים?”

הסתכלתי לו בעינייםלמה תמיד אני אומר שכל התשובות לכל השאלות נמצאות בעיניים של האנשיםהוא הסתכל עלי חזרההיו לו סתם עינייםבלי תשובות.

"סעדבר", אמרתי לו ועשיתי תנועה מעגלית עם יד ימין.

"תודה רבהאני אעשה את זה קצרמשום שאני מנחש שאדוני אדם עסוק".

"אתה מנחש נכון".

"רואיםובכןתחילהזה עלול להישמע מעט מוזראך האמן ליאתה מוכרח לסמוך עליהאם מסוגל אתה לסמוך עלי?”

"מסוגל אני", אמרתיאבל וואלהכבר התחיל להיגמר לי הסבלנות. “דבר כברוחאלאס עם השפה הזאתדבר כמו בנאדם".

"אני מאוד מתנצלאדוניהאם אוכל להזמין את אדוני לכוס תה קצרה ושם אסביר לו את הכל?”

"לאאדוני לא אוהב תה”.

"ומה לגבי קפה?”

"לאדוני אין זמן לקפהזהומספיקפספסת את הצ'אנס שלך עם כל הזיוני שכל האלה". מודהברגע הזה כבר ממש כעסתיאבל מה לעשות – הוא עלה לי על העצביםכל הנימוסים האלה שלומבקש אישור כדי לשאול שאלהבדרך כלל אני בכלל לא עוצר לפסיכים כמוהוהתחלתי להתרחק ממנו למה אני איש עסוקכמו שכבר אמרתי לואלא שפתאום הוא עושה לי מאחורה:

"אדוני יכול להציל את המדינה שלו".

הסתובבתי והתקרבתי אליו חזרה. “מה זה?”

"אדוני יכול להציל את המדינה שלואדוני אוהב את המדינה שלו?”

"תקשיב לי טוביא חתיכת מתרומםלאדוני יש מגבת עם דגל ישראלאדוני מתנגב עם דגל ישראל". הייתי ככה קרוב לדפוק לו אחת בפרצוףכבר גמרתי גרועים ממנו.

"אם כךאני מתחנן שאדוני יבוא איתי לבית הקפה שמעבר לכביש ויקשיב למה שיש לי להגידאדוני יעשה שירות למדינה שלו".

"בואנ'האדוני נתן שלוש שנים בתותחנים בשביל המדינה שלואדוני לא עושה יותר שירות לאף אחדחוץ מלאשתו”.

"המדינה שלכםהיא בסכנה", הוא פתאום עבר ללחישותדפקט כזה עוד לא ראיתירציתי להוריד עליו סטירהלחנוק אותו עם הצעיף הזה שהוא לבשאולי לסדר לו את הראשאבל לא נעיםככה ברחובבאור יוםואיך שהתחלתי לחשוב מה לענות לפסיכי הזההוא אומר: “בסיכוןהמדינה שלכם בסכנה ובסיכוןאדוני חייב לבוא איתי עכשיולטובת המדינה שלו".

עכשיותגידו עלי מה שתגידו – וברוך השםכבר אמרו עלי כל כך הרבה דברים שאפשר היה לכתוב ספר על הספר שהיו כותבים עלייעני ספר המשך – בכל אופןהרבה דברים אני כןאבל בוגד לאהיתה את הפעם ההיאבאילתאבל זה היה בהסכמהלא של אשתישל השניהואני בכלל לא מדבר על בגידות כאלהלמה מי יקבע לי מה נחשב בגידהיכולה לשבת שםזאתיליד הבריכהעם החצאית הזאת שלהואתה באופתאום היא כולה חסודהיעני דוסיתמתחילה להתלונן ולהתחרפןמותקרציתי להגיד להאולי אפילו אמרתיזה היה לפני הרבה זמןמותק – עלי לא עובדיםאו חצאית או דתיהאין שניהםאנשים שרוצים לשמור על הכסף שלהם לא משאירים את הדלת של הכספת פתוחהככה אני זוכר שאמרתי להוחזרתי למיםלמה ידעתי שאם היא באמת דתיה היא לא תיכנס אחריואם היא לא דתיה וכן תיכנס אחרי – איך אומריםשיבושם להוולקאםאבל זה לא מה שרציתי להגידאני לא מדבר על בגידות כאלהאני מדבר על בגידות במדינהואפשר להגיד עלי הרבה דבריםאבל בחיים אני לא אבגוד במדינה הזאתנכנסתי אחרי החתיכת אידיוט לבית קפה ממול הרמזוררק בשביל הסיכוי הקטן שהמדינה הזאת באמת נמצאת באיזה סיכוןוהדביל לא מחוק מהתחת מכל הסמים שהוא בטח עשה בהודו.

"תפריט כה עשיר", הוא אמר.

"מי עשיר?”

"התפריטהמון מאכלים שונים".

הסתכלתי מסביב לראות שאף אחד שאני מכיר לא במקרה יושב קרוב ורואה אותי עם הקוקו הזההוא קרא את התפריט כאילו זה היה המוסף ספורטכולה תפריט של בית קפה. “תזמין מה שאתה רוצההכל עלי", הוא אמר.

שרקתי לאחת המלצריות שתבוא וביקשתי כוס מיםלמה זה חינםככה תמיד טוב שיהיהוקפוצ'ינו בסגנון וינאילמה זה היה הקפה הכי יקרויש לי זכרונות ממש טובים מהקזינו בליטא.

המתרומם הזמין סנדוויץעם חביתה ואיזה שייק פירות שהגיע עם קש מגולגלכשאחת המלצריות חזרה היא הניחה מולו את הכוס מים שליומולי את המשקההומואים הזה שלווואלהאין לי בעיה עם הומואיםשיעשו מה שהם רוצים בחדרי חדריםכמו שאומריםאבל באותו רגע התפדחתייושב מול הדבר הכתום הזהבכוס שנראית כמו איזה מעפרה ענקיתעם הקש הזה – מזל שלא ראו אותיישר הזזתי את זה לצד שלו והוא העביר לי את המיםראיתי שהכוס לא מלאה עד הסוף אבל לא אמרתי לו כלוםלמה כל הזמן ניסיתי לחשוב על ביטחון המדינהואם אני אתחיל להאשים אותו שהוא גנב לי חלק מהמיםמאיפה לי לדעת מה יקרהשרקתי למלצרית וביקשתי עוד כוס מים בשביל הבחור פהככה גם יצאתי לארגמכל הצדדים.

אחרי כמה דקות קיבלתי את הקפה שלישהיה מלא בכל כך הרבה קצף וקצפת שבקושי הרגישו את הקפהבכל זאת שתיתי אותו עד הסוף וחיכיתי שהטמבל ידברכשהוא גמר את הסנדוויץהוא אמר:

"אני צריך ממך סודיות מוחלטת".

"אבאל'הכדאי שתתחיל לדבר למה עוד רגע אני הולך ולא חוזר יותרבסדרסודיותהלאה".

"המדינה שלכם בצרות".

"אמרת את זה כברהלאה".

"אני מתנצלאני בסך הכל מנסה להסביר לאדוני את המצב הסבוך".

עשיתי תנועה עם הכסא כאילו אני בא לקום ולצאת החוצההטמבל נבהל וסוף סוף התחיל לדבר דוגרירק איומיםהמפגרים האלה מביניםהפעם הוא זה שהסתכל מסביבכאילו כדי לראות אם מסתכלים עלינואחר כך אמר:

"אדוני צודקאין לנו הרבה זמןנשלחתי לכאן מטעם מלכת אנגליהמלכת אנגליה החליטה שהיא רוצה לעשות סדר במזרח התיכון".

"מלכת אנגליה".

"מלכת אנגליהכן".

הסתכלתי לו בעיניים לראות אם הוא מסתלבט עלי או סתם דביל. “מלכת אנגליה רוצה לעשות סדר במזרח התיכון", אמרתי.

"אמתמלכת אנגליה מאוד מתוסכלת מכל מה שהולך כאן כל השנים האלה".

החלטתי לבחון אותולראות אם הוא משקרשאלתי איך קוראים להלמלכת אנגליה הזאת שלואלא שכשהוא ענה 'אליזבתלא ידעתי אם זאת תשובה נכונה או לאבאנגליה אני זוכר רק את ההואזה עם האוזניים כמו של דמבוכל המלכות האלה שלהם תמיד נראות זקנות כאלהאותו דבררגל וחצי בקבראף פעם לא לוקחים שם מלכה כוסית.

"אז אליזבת מתוסכלת?” שאלתיהחלטתי לתת לו כמה דקותצ'אנס אחרון לפני שאני קם והולך.

"מאודיתרה מזאתהיא מרגישה אשמהמתחילה לפקפק בדבריםהיא אומרת שאילולי תקופת המנדטאולי ישראל היתה מתפתחת אחרת לגמריאולי הכל היה שקט עכשיו".

"צודקת", אמרתימה אכפת לי שאחרים יקחו על עצמם אשמההמלצרית הגיעה ופינתה לנו את הכליםהמשוגע ביקש קפה כמו שליפתאום התחלתי להיות רעב אז ביקשתי סנדוויץכמו שלו.

"אני לא משוכנע שהיא צודקתאבל האשמה ממש מפריעה לה בתקופה האחרונהכנראה שהיא הדחיקה אותה הרבה שניםועכשיו היא נחושה לפתור את המצב".

"וואלההגיע הזמן באמתומה מלכת אנגליה בכלל קשורה אליך?"

"אני חושש שאיני יכול לחשוף את כל הפרטים שבראשותירק להגיד שאני אחד האנשים המקורבים ביותר למלכה".

"ליזי".

"אליזבתכןומצד אחד כואב לי לראות אותה ככהאכולת אשמהבקושי ישנה בלילותמצד שניאני דואג גם למדינה שלנוומהיכרותי עם המלכההיא לא תוכל לעשות פה סדרהיא לא תוכל לפתור את הסכסוך".

היה לו עוד משהו להגיד אבל המלצרית הגיעה והביאה לנו את הקפה והסנדוויץ'. החבר של המלכה אוטומטי בא לקחת ביס ודפקתי לו על הידלא ייאמן איזה חוצפה יש לאנשיםהוא ביקש סליחההעביר לי את הצלחת ואת הקפההזזתי בחזרה את הקפה אל הצד שלודביל.

"אקיצרהבנתי", אמרתי בין לעיסות. “המלכה רוצה לעשות כאן שלוםלמרות שלדעתי צריך פשוט לזרוק את כל הערבים האלה לאיזה יערואתה לא רוצה שהיא תבוא לעשות כאן שלום".

"אמת".

"ואיך אני קשורמה אתה רוצה ממניקודם אמרת שאני יכול להציל את המדינה”.

"נכוןמשום שאם המלכה תבוא ותנסה להשליט פה סדרתאמין לי שיהיה הרבה יותר גרועזאת מנטליות שונה לגמריישראל פשוט לא מדינה מונרכית באופי שלהאתה מבין?”

פיירלא הבנתיאבל טיפש הוא לא יוציא אותי. “ברור", אמרתי לואפילו עצמתי עיניים ועשיתי כן עם הראששייראה כאילו לא רק שאני מבין – אני מבין מאוד.

"ידעתי שאדוני יביןלכן אנחנו צריכים לעצור אותהזה לא יועיל להזה לא יועיל למדינה".

"ברור".

"אז הנה מה שאני מציע", הוא אמרועוד לפני שהתחיל להציע הייתי חייב להיכנס לו במילים.

"רק בוא אני אגיד לך מראשאני עם השטויות גמרתירוצה לדקור את המלכה – וולקאםאבל אני לא יושב בכלא".

"השם ישמורלעולם לאזו ממש לא היתה כוונתי".

"למה אמרתי לךנתתי את הזמן שלי למדינהנתתי את הזמן שלי גם לכלא". כןמודה – קצת התרגשתי ברגע הזהגם אני בנאדם.

"לעולם לאאני מציע – התכנית המקורית שלי היא שתבוא איתי לאנגליהלארמוןוביחד נסביר לה שזה לא רעיון טובלי לבד היא לא מקשיבהכנראה בגלל היחסים הקרובים שלנו היא חושבת שאני לא אובייקטיביהיית פעם בלונדון?"

"לפני כמה שנים טסתי עם חברים לראות כדורגלצ'לסי נגד איזה עגלותוואלהשחטו אותנו במחיר וקיבלנו 0:0. בשביל 0:0 יכולתי להישאר בארץ".

"אז הפעם אני מבטיח לך חוויה אחרת לגמריכמובן שאנחנו נשלם על הטיסהעל המלון ועל כל ההוצאות".

הבית קפה התחיל להתרוקןשמתי לבככה שלקחתי את הכיסא קצת יותר קדימהממש צמוד לשולחןבלי לפחדוואלהלא תזיק לי חופשהברוך השם מגיע לי קצת חופשומה אכפת לי – טיסה קטנהקצת לבלותלדבר עם הפסיכופתית הזאת בארמון שלהלראות אולי יש נסיכות כוסיותקצת שופינג לילדיםשלא יתחילו לעשות לי פרצופיםולחזורנשמע טוב.

"סגור", אמרתי לו. “הכל בשביל המדינה".

"נפלאידעתי שאוכל לסמוך על אדוניברשותךאצא רגע להביא כמה מסמכים מהאוטוכולל כרטיס הטיסהונעבור על הכל".

"על לא דבר".

עשר דקותעשריםארבעים דקות עברוואחרי שעה שהוא לא חזר כבר ממש התחלתי להתעצבןשרקתי למלצרית שתביא לי עוד כוס מיםשתשאיר את הקנקןעדיף ככהובמקום להסתכל על החשבון הסתכלתי דרך החלוןכוס אמא של המתרומם המזדיין הזהאם הוא יגרום לי לחכות ככה בארמוןתוך שניה אני תופס מונית לשדה תעופהגם כן תרבות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s